'וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי' (יחזקאל טז,ו)

 

מדוע חזר הכתוב ושנה 'וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי' ?

למדנו , מיני דמי חיים יש בנשים וכולם מחיים הם:

 

בְּדָמַיִךְ– אלה הם דמי הלידה.

חֲיִי– שאלו הם החיים: בלידה, בדם, בקול הבכי וחיכוך עצמות האגן הנפתח,

חיכוך הנשמות המעורות זו, נשמתך ונשמת בתך בקרבך.

 

בְּדָמַיִךְ– אלה הם דמי הבתולין.

חֲיִי–  כחווה אמנו הנוגסת מפרי עץ הדעת, כחווה אמנו היודעת את אישהּ אדם, והופכת אם כל חי על פני האדמה.

דעי ויידעו אותך, כי הדם הוא הנפש והוא עדות לשמחה ולכאב שהם החיים.  

 

ויש אומרות,

בְּדָמַיִךְ– אלה הם דמי הווסת המופיעה ירח בירחו, דמי נידה נודדים עם הגאות והשפל.

חֲיִי- שפתחי נדה הן הן גופי הלכות  ודמך הוא גופו של עולם והלכותיו, ואת מסמנת אותם.

 

על כך אמרתי אני, גילה בת נורית, כולי שעון לזמן העובר.